חכמינו זכרונם לברכה ידעו שכדי למצוא אשה ההוגנת לו צריך בחור פרק זמן ארוך כדי לחפש, לפגוש ולבחור. מכיוון שבגיל עשרים כבר אי אפשר לאדם בלא אשה אמרו חכמינו זכרונם לברכה 'בן שמונה עשרה לחופה'. כוונתם היא שיתחיל להשתדל במציאת בת זוג, וישתדל בכל כוחו למצוא אשה המתאימה לו לפני שיגיע לגיל עשרים. שנים אלו בין גיל שמונה עשרה לעשרים הם פרק הזמן ששיערו חכמים שבחור יוכל למצוא את ההוגנת לו ולהינשא. כך מופיע בספר מצוות גדול ובדברי הדינא דחיי–
עוד שנינו שם (יבמות, סה, ב) האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה, ואימתי נתחייב האיש להתחיל במצוה זו כדתנן (אבות, ה, כא) בן שמנה עשרה לחופה. וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה (רמב"ם פרק ט"ו הלכה ב עיין שם) כדאיתא בפרק קמא דקידושין (כט, ב). ואם חשקה נפשו בתורה כבן עזאי ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו, אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה ואפילו היו לו בנים שמא יבא לידי עברה. [ספר מצוות גדול, מצוות עשה, מצוה מט]
וכתב הדינא דחיי
והרבה חייב אדם להשתדל בה משהוא ראוי לה, והוא הזמן המוגבל שנתנו חכמים במסכת אבות בן י"ח לחופה וכמו שכתב הרב המחבר לפנינו. [ספר דינא דחיי על הסמ"ג, עשין, מט]
פוסק נוסף שמביא הלכה זו הוא הספר מצוות קטן.
מבן י"ח עד עשרים יכול לשהות עד אם ימצא הגונה, אבל אם עבר עשרים ולא נשא הרי הוא בקללה (קידושין דף כ"ט). ואם חשקה נפשו בתורה ואין יצרו מתגבר עליו זכור לטוב. [סמ"ק מצוריך (עמודי גולה), יום שביעי, מצוה רפד]
וכתב בהגהותיו הסמ"ק מצוריך
אבל אם יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה. [הגהה ר"כ]
פוסק נוסף שהלך בדרך זו הוא הרשב"ץ, שדבריו הובאו בשו"ת יכין ובועז.
ואף על פי ששנינו בן שמונה עשרה לחופה וכן כתב הרמב"ם ז"ל, זהו תחלת חיוב המצוה, אלא שאם נתעכב אין לו עונש. וכתב אדוני זקני הרשב"ץ ז"ל, שזה דומה למי שנתחייב ליטול לולב ביום שכל היום היא מצותו, אלא שאם נתעכב ולא נטל עד הערב לא בטל מצוה זו. וכן זו מוטלת היא עליו מצוה זו משמונה עשרה אלא שרשאי להתעכב. אבל כשהגיע לעשרים שנה אינו רשאי ובטל 1 מצות עשה. [שו"ת יכין ובועז, חלק ב, סימן א]
יש להוסיף כאן טעם לדברי חכמים שציוו את האדם לחפש את ההוגנת לו דווקא בין גיל שמונה עשרה לעשרים. בסוף גיל הנעורים יש לאדם רגשות חזקים ורצון למצוא בת זוג. רצון זה הוא דרך הטבע ונועד לעזור לבני הזוג להיקשר אחד לשני. אחרי גיל עשרים מתחזקים באדם שני כוחות- הכוח האחד הוא השכל והשני הוא התאווה. השכל המתחזק באדם הולך ומכהה את הרגשות וכך מקשה על האדם למצוא בת זוג. הרצון עלול אף הוא להידחק הצידה ולהתערבב עם רצונות אחרים. הכח השני הוא כח התאווה, יצרא דעריות, שמתחזק במקביל לדעיכת הרגש ועלול לגרום לאדם להיקשר לבת זוגו בגלל יצריו ולא בגלל רגשותיו. דברים אלה ניתן לסמוך על דברי הרי"א שהביא המדרש שמואל בפירושו לפרקי אבות.
והרי"א זכרונו לברכה כתב וכו' בן עשרים לרדוף וכו' ויש מפרשים לרדוף אחר התאוות אם לא נשא אשה עד אותו הפרק. [פירוש מדרש שמואל על פרקי אבות, פרק ה, משנה כ"א, בשם הרי"א]
התורה בהבנתה העמוקה את נפש האדם ציוותה עליו לשאת אשה בגיל שבו רגשותיו מנחים אותו והקשר יהיה מבוסס על רגש ולא על תאווה. גם נערה עלולה לעבור תהליך דומה ולאבד עם חלוף השנים את הרצון והרגשות החזקים האופיניים לסוף גיל הנעורים. דחיית קיום המצוה היא נגד דרך הטבע והורסת באופן הדרגתי את הכוחות הנפשיים הטהורים שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם כדי שיוכל להקים בית בישראל.
הערות שוליים