מצוות הנישואין היא מצוה יסודית אשר מצבו הרוחני של האדם וחיי העולם הבא שלו תלויים בה. מתוך תהפוכות הדורות האחרונים והשפעתה החזקה של תרבות המערב על אורח החיים היהודי, נותרו מונחים בקרן זוית חלק מפרטיה, הלכותיה ודקדוקיה של מצוה זו. ספר זה בא להאיר את פרטיה של מצות הנישואין, ומתוך כך לשאוף לשלמות בהבנתה ובקיומה.
בספר זה הובאו דברי הפוסקים ככתבם וכלשונם. דבריהם חולקו לפרקים, כאשר כל פרק נוגע בנקודה שונה במצות הנישואין. בכל פרק השתדלתי להביא את דעות כל הפוסקים ולבאר את דבריהם, לעיתים מתוך סברא, עד היכן שידי מגעת. תפילתי לבורא כל העולמים שהוצאתי מתחת ידי דברי תורה מאירים ומתוקנים וכיוונתי לאמיתה של תורה.
הפרקים מסודרים בסדר שבו הובאו בכוונה תחילה, כיוון שעל מנת להבין את היסודות עליהם מונחים דברי הפוסקים בפרק מסויים, יש לדעת את דברי הפוסקים בפרקים שלפניו.
דרכה של תורה היא שמתעוררות ללומד שאלות וקושיות במהלך הלימוד ומתוך הקושיות הוא מגיע להבנה עמוקה יותר בדברים. אני מקוה שמתוך מאמצי להביא את דברי כל הפוסקים הנוגעים בנקודות אשר נידונות בספר, עד סיום הלימוד יוסרו הקושיות ותתבאר המצוה לעומקה. בספר זה נידונות שתי סוגיות חשובות נוספות אשר קשורות קשר הדוק למצוות הנישואין, והן- גיל ההתבגרות והגיל ממנו יכול האיש לצאת לצבא. גם בפרקים העוסקים בסוגיות אלה הובאו דברי הפוסקים ככתבם וכלשונם וישנו יחס לכלל השיטות בהלכה.
חלק מהמקורות שהובאו בספר יכולים להתייחס לכמה נושאים ביחד ולעיתים גם לחזור על דברי מקורות אחרים. השתדלתי שבכל מקור יהיה חידוש, אך לעיתים הבאתי בכוונה תחילה כמה מקורות אשר חוזרים על עצמם כדי להראות את הסכמת כל הפוסקים בהלכה מסויימת.
בסוף הספר ישנו פרק המוקדש כולו לנושא החינוך לחיי משפחה, אשר הינו אבן יסוד באפשרות המעשית לקיום המצוה. חשוב לציין כי בפרק זה הסתמכתי על מקורות מדברי רבותינו, אך בסופו של דבר הדברים נובעים מתוך תפיסתי. אינו מן הנמנע כי אדם אשר משתייך לזרם אחר בעולם התורה, יחשוב על תכנית חינוכית חלופית אשר מתאימה יותר למוסדות החינוך ולאורח החיים הנהוג בקהילתו.
ברצוני לשתף את הלומד בשני עקרונות מהותיים אשר לפיהם נכתב הספר. העקרון הראשון הוא שמעבר לשלמות נשמתו של האדם, תלויה בקיום מצוות התורה גם בריאותו הנפשית בעומק לפנים מעומק, עד למקום הפנימי ביותר. מקום פנימי זה לעיתים נסתר גם מהאדם עצמו, עד שהוא מגלה אותו מתוך לימוד התורה וקיומה. העקרון השני הוא שהתורה נצחית ומתאימה לכל דור. מצוות התורה, איסורי התורה וההלכות שנמסרו למשה מסיני לא משתנים עם השינויים במציאות, אלא שאת המציאות יש לתקן עד שניתן יהיה לקיים את מצוות התורה.
בניגוד לתפיסת תרבות המערב אשר מאפשרת לאדם לחיות חיי רווקות ונותנת חופש ביטוי ליצריו, התורה אוסרת על האדם לחיות חיי רווקות מתוך הבנה עמוקה של נפשו ומחשבותיו. בהלכה ובהנהגות התורה ישנו עומק נפלא ותפיסה חינוכית ייחודית הנוגעת לנישואין ולזמנו של הקשר הזוגי. לצערנו, המציאות הרווחת בעולם התורה בדורנו מושפעת מתרבות המערב. מציאות זו אינה מתאימה למציאות אותה דורשת התורה ואף סותרת אותה בתפיסות החינוכיות ובהתנהגות למעשה. הדרכת התורה בסוגיות אלו של גיל ההתבגרות, גיל הנישואין וגיל היציאה לצבא, עומדת בסתירה מוחלטת לתפיסת התרבות המערבית ומציגה דרישות אחרות מן האדם- לקדושה, לטהרה ולבגרות נפשית. המחיר הרוחני אותו משלם האדם אשר מנסה לאחד את תפיסת תרבות המערב עם שאר מצוות ואיסורי התורה הנוגעים ביצרא דעריות, גבוה ולעיתים קשה מאוד לתיקון. התעלמות ממקורות התורה אשר דורשים התנהגות אחרת בנושא גיל הנישואין, יוצרת מצוקה קשה- נפשית ורוחנית, אותה ניתן לראות בקרב הרווקים והרווקות בדורנו.
כאשר אדם יגע בדברי חכמים ומבין הבנה עמוקה את מצוות התורה, הוא זוכה לקיימן מתוך שמחה ומשמים מסירים ממנו את כל המכשולים העומדים בפניו. מכשולים אלה המעכבים את האדם מלקיים את מצוות התורה, הם בראש ובראשונה המכשולים הפנימיים שבנפשו. מתוך היגיעה בדברי חכמים, סר היצר הרע מן האדם ואף מן השמים שולחים לו ישועה. כך מלמד המדרש רבה על דברי שלמה המלך בספר קהלת (פרק יב פסוק יב)- "ולהג הרבה יגיעת בשר"-
"ולהג הרבה": אם יגעת הרבה בדבריהם, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך, הדא הוא דכתיב- "בשר", כמה דתימא (יחזקאל לו)- "ונתתי לכם לב בשר". דבר אחר: "ולהג הרבה יגיעת בשר"- אם יגעת הרבה בלהג דברי חכמים, הקדוש ברוך הוא מבשרך בשורות טובות, הוי בשר. [במדבר רבה (וילנא), פרשת נשא, פרשה יד, אות ד]
בזכות היגיעה בדברי חכמים נזכה שיתקיים בנו "ונתתי לכם לב בשר", נתבשר בבשורות טובות, ויזכו הבנים והבנות להקים בתים נאמנים בישראל.