רקע היסטורי
בטרם נבוא ללמוד את סוגיות גיל הנישואין וגיל ההתבגרות בתורה, חובה עלינו להקדים הקדמה היסטורית אשר תבאר לנו את הדרך בה הלכה האנושות בחמש מאות השנים האחרונות. מתוך הקדמה זו נוכל להבין מהן התמורות התרבותיות וההיסטוריות שהתרחשו בעולם, אשר הביאו את החברה היהודית למצב בו היא נמצאת כיום.
לפני כחמש מאות שנה, מעצמות אירופה ובראשן אנגליה החלו להשתלט על היבשות שמעבר לים– אמריקה, אסיה ואפריקה. המעצמות האירופיות ביצעו כיבוש אכזרי, דיכאו את העמים המקומיים והקימו לעצמן מערכות שלטון משלהן. השלטון האירופי הזר למד לנצל את המשאבים הטבעיים והאנושיים של הארצות אותן כבש- האוכלוסיה המקומית שועבדה, והזהב והסחורות הובאו לאירופה באניות על מנת לשמש את המעצמות. המדינות החלשות יותר באירופה, שלא יכלו להשתלט בעצמן על ארצות אחרות, החלו לסחור עם המדינות החזקות כדי ליהנות גם הן מן השלל. השווקים האירופים הוצפו בסחורות חדשות. כך החלה להשתנות הכלכלה האירופית אט אט מכלכלה מקומית- המבוססת על ייצור עצמי של כל ארץ וארץ- לכלכלה בינלאומית. בעקבות שפע הסחורות שזרם לאירופה, יכלו היצרנים האירופים ליהנות מרווחים גדולים, אותם בחרו להשקיע במציאת דרכים יעילות יותר לייצור ובפיתוח תעשייתי. הפיתוח התעשייתי גדל וצבר תאוצה, עד שבאמצע המאה השמונה עשרה החלו מוקמים ברחבי אירופה מפעלים גדולים שנועדו להעסיק מספר רב של עובדים. נקודה זו בהיסטוריה האנושית מציינת את תחילת "המהפכה התעשייתית" אשר הובילה בסופו של דבר את העולם ליכולות הייצור והמחקר המדעי של ימינו.
למהפכה התעשייתית היו השלכות חברתיות וכלכליות קשות על החברה הלא יהודית באירופה. ראשית, נוצרו שני מעמדות עיקריים- מעמד בעלי ההון ומעמד הפועלים. בעלי ההון היו בעלי המפעלים והשדות, והפועלים היו עובדי כפיים אשר עבדו למחייתם. בעלי ההון הרשו לעצמם לנצל את הפועלים- הם העסיקו אותם בתנאים אשר סיכנו את חייהם ובריאותם, נתנו להם שכר זעום וניצלו גם את נשיהם וילדיהם שנאלצו לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. בנוסף לכך, יצרה ההתפתחות התעשייתית עוד שתי תופעות בעייתיות וקשות- יוקר מחיה הולך וגדל, וקיפוח פרנסתם של בעלי המקצועות הישנים. מכלול הבעיות האלה הביא בסופו של דבר לעוני נרחב ברחבי היבשת.
למהפכה התעשייתית הייתה גם השפעה הרסנית על מבנה הקהילה, שהתבססה על שלמותה של המשפחה המורחבת- משפחה אשר כללה שלושה או ארבעה דורות שחיו יחד, נשאו יחד בעול הכלכלי ועזרו לקרוביהם החלשים. העוני אילץ משפחות גרעיניות- אב, אם וילדיהם הצעירים- לנטוש את המשפחה המורחבת ולחפש את פרנסתן בערים המתועשות. דבר זה הביא בסופו של דבר להרס הקהילה והמשפחה המורחבת.
בתקופה זו של תחילת המהפכה התעשייתית, עדיין היו היהודים בעלי המעמד הנמוך ביותר באירופה. זכויותיהם הוגבלו על ידי הכנסייה, כחלק מניסיונה להוכיח את הרעיון הנוצרי שעם ישראל כבר אינו העם הנבחר ונגזר עליו לסבול לנצח על חטאיו. הגבלות הכנסייה על עיסוק יהודים במקצועות חופשיים והחזקת קרקעות מנעו מהיהודים לקחת חלק במהפכה התעשייתית, מה שהותיר להם את האפשרות להמשיך ולהתפרנס על ידי מסחר והלוואה בריבית.
התמורה ההיסטורית שהביאה לשינוי במצבם של היהודים, הייתה התפתחות רעיון "שוויון הזכויות"- מתן זכויות שוות לכל בני האדם ללא הבדל דת, גזע ולאום. רעיון זה הפך לראשונה למציאות בצרפת בסוף המאה השמונה עשרה, כאשר המהפכנים הפילו את שלטון המלך הצרפתי, ביטלו את מעמד האצולה וייסדו מדינה אשר בה השלטון אינו עובר בירושה אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת באמצעות בחירות. המהפכה הצרפתית חרתה על דגלה את המילים "חירות, שוויון ואחווה", והדגם של המדינה הצרפתית החדשה, בה אין יותר מעמדות אלא אזרחים שווי זכויות, הלך והתפשט ברחבי אירופה. ממיעוט המדוכא על ידי הכנסייה נהפכו בהדרגה היהודים לאזרחים בעלי זכויות שוות ויכלו לעסוק בכל משלח יד, לגור היכן שרצו ולהגיע למשרות בכירות.
רעיון "שוויון הזכויות" ליהודים עורר בחלק מהיהודים את הרצון להיטמע במדינות בהן התגוררו ולהיות ככל הגוים, כדי להפסיק להרגיש כמיעוט מובדל ונרדף. רצון זה הוליד כעבור מספר שנים את "תנועת ההשכלה"– תנועה יהודית אשר עזבה את תורת ישראל ואת החברה המסורתית ושאפה להיות חלק מההתקדמות המדעית והתעשייתית. יהודים רבים נסחפו אחר תנועת ההשכלה, נטשו את מסורת אבותיהם וניסו להשתלב בחברה האירופית. הניסיון לחקות את החברה הלא יהודית ומנהגיה כלל גם עזיבה של יהודים משכילים את הקהילה היהודית עם משפחותיהם הגרעיניות והשתלבות עצמאית בכלכלה האירופית. תנועת ההשכלה התפשטה בתחילה בקרב יהודי אנגליה, צרפת וגרמניה, ולאחר מכן הגיעה גם למזרח אירופה. בנוסף להשפעתה התרבותית של תנועת ההשכלה על המוני יהודים ברחבי אירופה היגרו במהלך המאה התשע-עשרה כשניים וחצי מליון יהודים מאירופה לארצות הברית, כדי למצוא ביטחון ופרנסה. שם נטמעו רובם באוכלוסיה המקומית ובאורחות חייה, שהיו העתק תרבותי של החברה האירופית.
בסופו של דבר המציאות המרה טפחה על פניהם של המשכילים- שנאת היהודים התפרצה בכל רחבי אירופה והתגברה ככל שניסו היהודים להיטמע בקרב העמים. בסופו של תהליך ארוך ורווי דמים, הגיעו המשכילים להבנה שהעם היהודי לעולם לא יוכל להיטמע בקרב מדינות אירופה ונולד רעיון הציונות, שדגל בהקמת מדינה עצמאית ליהודים בארץ ישראל. הרעיון עורר התלהבות רבה בעולם היהודי- גם בקרב יהודי אירופה אשר נותרו נאמנים לתורת ישראל. מתוך התלהבות זו, הצטרפו לתנועה הציונית גם יהודים שומרי תורה ומצוות אשר רצו לפעול למען שיבת עם ישראל לארצו מתוך מחוייבות לקיום מצוות התורה. אך למרות רצונם העז, ליהודים שומרי המצוות שהצטרפו לתנועה הציונית לא היה כוח השפעה משמעותי על מהלך הדברים והתנועה הציונית נבנתה בסופו של דבר על ידי יהודים משכילים, בהתאם לרעיונות הלאומניים והתרבותיים שרווחו אז באירופה. כפועל יוצא מכך, מדינת ישראל אותה אנו מכירים כיום מבוססת על רעיונות תרבותיים וחברתיים השייכים לחברה האירופית, אשר ממנה נולדה החברה המערבית של היום.
נשוב לסקור את קורותיה של המהפכה התעשייתית. עם חלוף הזמן, התפתחו התעשייה והמדע בעולם ושופרה ללא היכר איכות החיים. מדינות אירופה החלו מסייעות לאזרחיהן למלא את מקומה החסר של המשפחה המורחבת בדאגה לקשישים, חולים ונכים, ונהפכו למדינות רווחה. בנוסף, עוגנו בחוק זכויות יסוד לפועלים והעוני הצטמצם. הקידמה המדעית והחברתית נתנה לבסוף לאדם המערבי הממוצע רמת חיים שאיש לא חלם עליה בימי הביניים. רעיון "שוויון הזכויות" והסדר החברתי עליהם התבססה החברה באירופה, התפתחו ונהפכו לרעיונות עליהם מבוססת החברה המערבית של היום. בחברה המערבית בדורנו כל אדם הינו שווה ערך לחברו ובאפשרותו לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד אינו פוגע באחרים. החברה המערבית מאמינה גם בזכותו הטבעית של האדם להוציא לפועל את אישיותו ויכולותיו באופן מרבי על ידי השכלה, מקצוע, אמנות וחופש הביטוי. כאשר הצטרפו רעיונות אלו אל מגמת החילון ונטישת המסורת והדת, לא נותרו כל גבולות אשר יחזיקו את המשפחה הגרעינית שלמה והביטוי האישי של הפרט הפך מרכזי עד כדי ויתור על ערכי המשפחה. כפועל יוצא מכך, בעשורים האחרונים אנו עדים לכך שהתרבות המערבית מערערת גם את יציבותה של המשפחה הגרעינית.
היהודים אשר נותרו נאמנים לתורת ישראל באירופה, בארצות המערב ולאחר מכן במדינת ישראל, עשו ככל שיכלו כדי לשמור על עצמם מפני ההשפעות המזיקות של ההשכלה והתרבות המערבית. אך בסופו של תהליך בן מאות שנים חדרה התרבות המערבית, המציבה את הגשמתו האישית של האדם לפני חשיבות המשפחה, אל החברה היהודית והשפיעה השפעה עמוקה על תפיסת הנישואין והמשפחה. תפקיד הנישואין, גיל הנישואין, סדר העדיפויות בין הנישואין והיציאה לצבא- אלה הן רק חלק מהסוגיות אשר רובה של החברה היהודית הנאמנה לערכי התורה לא מודע כלל להבדל התהומי שקיים בהן בין תרבות המערב לתורת ישראל. למעט תלמידי חכמים וקהילות בודדות, רווחת כיום התפיסה המערבית לגבי הנישואין בחברה היהודית על כל גווניה. מדינת ישראל שהינה מדינה מערבית, הקימה את צבאה על פי דגם אירופי אשר אינו תואם ביחסו אל המשפחה את חוקי הצבא היהודי הנדרשים בתורה ובהלכה. גם מערכת החינוך וההשכלה במדינת ישראל מבוססת על הדגם המערבי המציב את הגשמתו האישית של האדם לפני ערכי המשפחה.
כך נוצרה בעולם היהודי מציאות שאינה תואמת למציאות החברתית והמשפחתית אותה דורשת תורת ישראל.